בראשון הבא 9/2/14 יחול במרכז הכנסים בשפיים יום עיון בנושא מחלת פרקינסון ומקצועות הבריאות (1st Israeli Parkinson's Disease Multidisciplinary Confenerce). קבוצת הפיזיותרפיה בכינוס תארח את הפיזיותרפיסטית Fay Horak, פרופ' לנוירופיזיולוגיה מאוניברסיטת אורגון, אשר מחקריה מתמקדים בשיווי משקל והליכה אצל חולים במחלות נוירולוגיות. Horak יוצרת בסיס להבנת הליקויים בשיווי המשקל אצל חולי פרקינסון, וזו הזמנות מרתקת ללמוד ממנה כיצד להעריך אותם ולהתאים טיפול בצורה הטובה ביותר.
האסטרטגיות היציבתיות של הגוף, העוזרות לשמור על שיווי משקל כאשר מרכז הכובד מופרע על ידי כוח חיצוני, כוללות תגובות שיווי משקל של הגו הגפיים, תגובות הגנה של הידיים לתפוס בחפץ או צעד בלימה יעיל. הפוטנציאל לנפילה עולה משמעותית כאשר בסיס התמיכה שלנו משתנה מעמידה על שתי רגליים לעמידה על רגל אחת בעת ביצוע צעד, ולאור זאת, היבט מעניין ש-Horak בוחנת במחקריה הוא ההתאמות היציבתיות המקדימות (Anticipatory Postural Adjustment - APA) לפני צעד בלימה.
מה זה בדיוק APA? בעת ביצוע צעד רצוני קדימה, כהכנה לאובדן יציבות, APA מזיזים את מרכז המסה של הגוף הצידה לעבר הרגל העומדת (איור A בתמונה). מנגד, APA נעדרים לפני צעד בלימה קדימה, וכתוצאה, במהלך הצעד מרכז המסה נופל לכיוון הצד של הרגל הלא-תמוכה (איור B). בעבר נמצא בקרב קשישים, שחוסר היכולת לעצור את התנועה הצידית של מרכז המסה בשלב נחיתת הצעד על הקרקע מוביל פעמים תכופות לאחד או יותר צעדים "נוספים" בכיוון הצידי, כאשר מבוגרים צעירים יותר מגיבים לרוב בצעד בלימה בודד (איור C).
במחקר שפרסמה בשנת 2010 ב-Archives of Physical Medicine and Rehabilitation בחנה Horak את הופעת ה-APA בעת צעד בלימה קדמי, כתגובה להפרעה חיצונית, אצל חולי פרקינסון ואצל נבדקים בריאים. 19 חולי פרקינסון נבדקו גם בשלב ה-ON וגם שלב ה-OFF של הטיפול בלבדופה מול 17 נבדקים בריאים. הנבדקים עמדו על פלטפורמה נעה עם חיישני תנועה אשר מוקמו על נקודות שונות בגופם, ומצלמות וידאו תיעדו את תנועת הגוף בעת תנועה אחורנית פתאומית של הפלטפורמה. המדדים שנבדקו היו האיטיות בהופעת הצעד, אורך הצעד, מהירות התנועה של מרכז המסה וההעתקה של מרכז המסה בהתחלת הצעד. התוצאות הראו ש-APA צידיים הופיעו ב-57% ו-47% מהניסיונות אצל חולי הפרקינסון בשלבי ה-OFF ו-ON בהתאמה, לעומת רק ב- מהניסיונות 10% אצל הנבדקים הבריאים. בהשוואה לחולי פרקינסון ללא APA, לחולי פרקינסון עם APA לפני צעד בלימה היו זמני צעד מאוחרים יותר וצעדים קצרים יותר, מרכז המסה שלהם נע קדימה יותר בשלב ניתוק כף הרגל מהקרקע, והם לקחו יותר צעדים בכדי לאזן את גופם. לבדופה לא השפיעה על שלב ההכנה או על שלב הביצוע של צעד הבלימה.
Horak מראה פה כי צעד בלימה הוא תגובה חשובה לשמירה על שיווי משקל בקרב חולי פרקינסון הדורשת הערכה יסודית והתערבות נכונה במהלך השיקום. אנחנו כקלינאים צריכים להעריך גם את ההכנה היציבתית וגם את ביצוע צעד הבלימה ולבחון את יעילותם. Horak מציינת כי זמנים ארוכים להתחלת צעד הבלימה לא מעידים על זמני תגובה איטיים בגלל ש-APA מופעלים בצורה מהירה, אולם כן מעידים על קשר מיותר בין APA לצעד בלימה. אותן אסטרטגיות יציבתיות הכנתיות גורמות לצעדי הבלימה להיות פחות יעילים ולצעדים רבים יותר עד למציאת איזון, אשר מעלים את הסיכון לנפילות בקרב חולי פרקינסון.
אימון צעד בלימה יעיל, כחלק מתוכנית לשיפור שיווי המשקל, חשוב לחולי פרקינסון, ומחקרים מצאו כי הוא הולך ומשתפר עם האימון. הגישה השיקומית לשיפור התחלת הצעד צריכה לכלול לא רק תרגול העברות משקל, אלא גם לימוד כיצד לבצע צעד בלימה מהיר וגדול כתגובה להפרעה ביציבות, ללא העברת משקל התחלתית, אשר מעכבת ופוגעת בביצוע צעדים יעילים.
למחקר המלא:
