אחד הליקויים המוטוריים השכיחים המדווחים על ידי חולי פרקינסון הוא טלטול ידיים מופחת בהליכה (חד צדדי או דו-צדדי), ליקוי אותו נוטים לקשור פעמים רבות לאיטיות בתנועה (ברדיקינזיה) ולנוקשות השרירים (ריגידיות). עד כה היו ניסיונות מועטים לבחון את השינויים בתנועות הידיים בקרב חולי פרקינסון במהלך הליכה. בשנת 2010 פרסמו החוקרים Lewek et al. מאוניברסיטת צפון קרוליינה מחקר בכתב העת Gait & Posture אשר מצא א-סימטריה גדולה יותר של אמפליטודת תנועת הידיים אצל חולי פרקינסון בהשוואה לנבדקים בריאים, במדידה שנערכה בעת ביצוע צעד בודד במעבדת הליכה. מחקר זה טרם ענה אמנם על השאלה האם א-סימטריה בטלטול הידיים נובעת משינויים א-סימטריים בנוקשות או באיטיות התנועה של הגפיים, מכשל מרכזי בסנכרון בין תנועות הידיים במהלך ההליכה, או ייתכן משילוב של גורמים אלו. בעבר אף נמצא כי טלטול ידיים מופחת בהליכה בפרקינסון קשור לסיכון גבוה יותר לנפילות, ייתכן בשל פגיעה במנגנונים של שיווי המשקל.
מחקר שפורסם ב-2012 ב-Gait & Posture ניסה לבחון שאלות אלו באמצעות השוואה של תנועות הידיים בין חולי פרקינסון לבין נבדקים בריאים במהלך מבחני הליכה ארוכים. חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה בדקו את התאוצה הזוויתית של אמות הידיים בהליכה, באמצעות מדי תאוצה אשר הולבשו על האמה הימנית והשמאלית של 8 חולי פרקינסון ו-8 נבדקים בריאים תואמי גיל. הנבדקים הונחו ללכת בקצב נוח למשך 8 דקות רצופות בתוך מסלול מלבני מרוצף אשר ארך כ-400 מ'. בסוף ההליכה הועברו הנתונים ממדי התאוצה למחשב ונערך עיבוד של הנתונים. תוצאות המחקר הראו כי לחולי פרקינסון א-סימטריה גדולה יותר וקואורדינציה ירודה יותר של תנועות הידיים מאשר לקבוצת הביקורת. בקרב חולי פרקינסון, נמצא קשר מובהק בין רמת הא-סימטריה לבין ציון UPDRS מוטורי כללי של הגפיים (המייצג את סכום הציונים לרעד, נוקשות וברדיקינזיה), בעוד שמידת הקואורדינציה של הגפיים נמצאה קשורה באופן מובהק לתת-ציון של הרעד בגפיים.
קואורדינציה דו-צדדית של תנועות הגפיים נבדקה בעבר ברגליים של חולי פרקינסון ונמצאה קשורה להופעת קיפאון (Freezing) בהליכה בשלבים מאוחרים יותר של המחלה. מחקר זה מתאר לראשונה העדר סנכרון או קואורדינציה דו-צדדית של טלטול הידיים בהליכה פרקינסונית. באופן מעניין, המחקר מציג קשר חזק בין קואורדינציה לא-סמיטריה בקרב בריאים, אולם לא בקרב חולי פרקינסון. החוקרים מעריכים כי במידה ומחוללי תנועה מרכזיים שולטים על תנועות הרגליים והידיים ועל א-סימטריה באנשים בריאים, ייתכן והפרעה בתפקודם מובילה לא-סימטריה גדולה יותר ולקואורדינציה מופחתת. החוקרים מציעים כי על פי הממצאים יתכן וקיימות דטרמיננטות נוספות בפרקינסון לא-סימטריה בטלטול הידיים. לדוגמה, במחקר נמצא קשר בינוני בין א-סימטריה לבין נוקשות/ברדיקינזיה בצד הפגוע יותר, המציע שעלייה בטונוס השרירים או איטיות ביזימת התנועה יכולים לתרום בצורה מסוימת לא-סימטריה הנצפית. קשר זה, אמנם, לא נמצא מובהק ומחקרי המשך בעלי מדגם גדול יותר יכולים להוסיף מידע משמעותי בתחום זה.
הקשר בין קואורדינציה לבין רעד הוא קשר מעניין אשר יכול להציע שתיאום מופחת בין טלטול ידיים דו-צדדי והיווצרות רעד חולקים את אותם מנגנונים מרכזיים. החוקרים מציינים כי הקשר החזק בין קואורדינציה לבין א-סימטריה באנשים בריאים, אשר היה חלש בחולי פרקינסון, מציע שלא ניתן לייחס את הקואורדינציה המופחתת לרעד בלבד, אלא לשליטה לקויה בתיאום דו-צדדי של טלטול הידיים. הוצע בעבר שהפתופיזיולוגיה של רעד פרקינסוני שונה מזו של ברדיקיניזיה וריגדיות, וגם כי לצרבלום (המוח הקטן) תפקיד ביצירת הרעד. גם כאן אנחנו זקוקים למחקרי המשך שיבחנו את תפקיד הצרבלום בקואורדינציה של תנועת ידיים דו-צדדית.
בטיפולים שלי אני רואה מדי יום כיצד לטלטול הידיים השפעה רבה על ההליכה. אימון של תנועות הידיים, שחרורן ושילובן בכל התרגילים בפיזיותרפיה יכולים להביא לתוצאות משמעותיות באיכות ההליכה אצל חולי פרקינסון. באמצעות אימון תנועות הידיים ניתן להשפיע על אורך הצעדים, קצב הצעדים ומהירות ההליכה. במהלך טיפולי הפיזיותרפיה ניתן לשפר את טלטול הידיים דרך תנועות ידיים גדולות ומהירות אשר יפחיתו את הנוקשות והאיטיות בתנועה, וחשוב לשים דגש רב על תיאום בין תנועות הידיים והרגליים כדי לשפר את הקואורדינציה בין המערכות. לפי המחקרים שהצגתי כאן, ניתן להבין כמה אימון של תנועות הידיים צריך להתמקד בסינכרון התנועות כדי להפחית א-סימטריה ולשפר את הקואורדינציה של תנועות הגוף בהליכה.
אני מתרגל עם מטופליי חזרות רבות של תרגילי קואורדינציה במנחים שונים המלמדים כיצד להזיז את הידיים בצורה איכותית ולהפחית א-סימטריה בתנועות הידיים בהליכה או בשאר פעולות היומיום. מטופליי מתאמנים כיצד לקחת את שתי הידיים לאותו כיוון ולכיוונים מנוגדים, כיצד לקחת את שתי הרגליים לאותו כיוון ולכיוונים מנוגדים וכיצד להניע את הרגליים והידיים יחד לכיוונים זהים ולכיוונים מנוגדים (כדי להגיע להליכה רסיפורקלית איכותית, עם תיאום בין יד ורגל נגדית). דוגמאות לתרגילים מסוג זה תוכלו לראות בסרטון המצורף. לסיום, נסו בבית את התרגיל הבא: בעמידה הביאו את רגל שמאל+זרוע ימין מושטות קדימה, רגל ימין+זרוע שמאל מושטות אחורה, לאחר מכן החליפו את הרגלים והזרועות, כלומר רגל ימין+זרוע שמאל מושטות קדימה, וחוזר חלילה...
למחקר המלא:
